עזריאלי בסתיו, רוחות מפויחות חולפות על פני
ועל פני שאר עובדות הקניון, עייפות ורפויות,
מחכות לאוטובוס האחרון שמגיע לבת ים.
בדרך מהקניון נשמטים מעלי נצנוצי הניאון,
כפות הרגליים מתנפחות מול חשיפת השיניים של דוגמניות התחנה,
מאבק סמוי על הספסל מתנהל בין עובדות הסופר לעובדות הקבלן.
הזמן מתפרק לזמן אוטובוס, מהיר או נצחי
והשפה לאותיות קיריליות, לעיצורים מודגשים, ליהיה בסדר
היום הוא יגיע, לא כמו אתמול, ייפתח אלינו באורותיו,
ידידותי, מחויך,
ישמור לנו מקום מיוחד על הספסל האחורי,
בו נוכל סוף סוף לשלוף את הקלמנטינה שהמתינה בתחתית התיק יום שלם,
לכסות בכתום את האצבעות העייפות ולהתענג על ריחה.


נעמה גרשי, נולדה באשקלון ב1978 ומתגוררת כיום בתל אביב. כותבת ביקורות ספרות.
השיר פורסם במעין 2 וקיבל תגובות רבות, לאחר מכן פורסם ב"אדומה - אסופת שירה מעמדית" (בהוצאת אתגר, מעין והכיוון מזרח) ובאתר העוקץ. נעמה גרשי פרסמה בכל אחד מגיליונות מעין מאז הגיליון השני והפכה לחברת מערכת מעין