דגים


ברחוב דיזינגוף, ביום שבת
זוגות זוגות שלובי ידיים
על המדרכה.
אנחנו צועדים לצידם
מאיצים בריבועי השמש,
מאטים בצל.
לידינו עוברות עגלות תינוקות
ורודים, חייכנים
ובצד השני חנויות, חנויות
נעליים, בגדים, תיקים.
בגדים, נעליים
נעליים, בגדים,
הנה חנות לחיות.
עוצרים. מתקרבים להסתכל.
בחלון החנות אקווריום
ודגים שמנים וגדולים
צבועים צהוב ירוק כחול
שטים זה לצד זה לאיטם.

דג אחד, משופם,
שט קרוב מאוד לחלון
מתבונן אל הרחוב.
מולו עומד איש עם פנים משונות.
האיש מחייך והדג מחייך חזרה
האיש מכווץ את פניו
הדג מניע קלות את שפמו
האיש ממלמל דבר מה
הדג עונה לו בבועות
האיש צוחק.

אנחנו מתרחקים בשקט
מאחרי גבו.


סוסים

1.
בשדרות ירושלים פקק תנועה.
אוטו משטרה, שני אוטובוסים
דו מפרקיים
שלוש מכוניות פרטיות
משאית קטנה
וסוס
רזה מאוד לבן
מנומר בכתמים אדמדמים.
מחובר לעגלה ישנה,
נושאת אבטיחים.
עומד קרוב מאוד לצומת
מסרב לזוז.

סוס! סוס!
שואגים צופרי המכוניות
האוטובוסים הדו מפרקיים,
מוכרי האבטיחים,
האנשים המתקהלים.
סוס עומד במקום, יציב
לא מביט, לא מקשיב.
לרגע אחד,
השדרה הופכת לשלו.
נתונה לקצב הליכתו,
לאפשרות שנפתחת,
לראות
את המשך הדרך הריקה,
את עצי הפיקוס הזקנים,
את תנועת האנשים.

2.
סוס אחד,
כך סיפר לי איתמר
נמצא ברחוב סלאמה
מוטל על צידו,
גוסס.
מישהו השאיר אותו שם,
לבד, מול תחנת המשטרה.
ודאי לא טרח להסביר
מתי ישוב,
ודאי לא ניסה
לטפוח על שכמו
המותשת, הגרומה,
ביד מותשת וגרומה,
לומר לו, "סוס שלי",
"סוס שלי",
או רק לשלוח בו מבט קצר,
לפני שהפנה את גבו והלך.
מי עוזב כך סוסים
בין מגרשי מכוניות משומשות,
ברחוב הקשה ההולך ומשחיר
מפיח, מעייפות.

3.
את הסוס בים ראיתי בעצמי.
רצועת חוף צרה
זרועה מתרחצים
בין צינור ביוב
לעיר בשיפוצים.
סוס אפרפר,
מוכתם בבוץ, רזה,
נושא על גבו הערום
רוכב צעיר.

שניהם דוהרים.
הסוס על החול,
הרוכב על גבו,
נעים במהירות,
מצידו האחד של החוף
לצידו השני.
וחוזרים שוב ושוב,
רומסים מדי פעם
מגבות חוף ותיקים.

הרוכב גבוה, יציב.
נישא על גב סוסו
ואנחנו, המתרחצים,
מביטים מבוהלים,
מבקשים שיחוס על הרכוש,
שיאפשר לשבת,
רק כמה רגעים,
על פיסת החול שיישרנו,
בטרם נקפל חפצינו ונשוב
אל ביתנו הבטוח, החמים.


נעמה גרשי, נולדה באשקלון ב-1978. מתגוררת כיום ביפו. גרשי, חברת מערכת מעין, מפרסמת בכל אחד מגיליונות מעין החל מהשני. שירים אלה מתוך סדרת שירי החיות שלה. בגיליון 4 מתפרסם שירה 'שממית'