עברית: לנה אטינגר
אעשן כמה סיגריות
אעשן כמה סיגריות
נפץ את החלון
קפוץ ישר למטה
העננים כאן סמיכים
כמו הזיפים
שהצמחתי
לאחר
השרות
הצבאי
היום נראה כמו ארגז בירה
קיטש
הכדורים
הדהדו
וודקה
זיינתי אותה על הגדר
ואמרתי לצלף:
"קח!"
סגריית הלאקי סטרייק
לא כבתה
לא תכבה
שיט
היא כבתה
מזוודה, שדה תעופה, פריס
הפצצה כבר בבטן, באוויר
תמונות של יאסר ערפאת
תמונות של אשתי
אני עוזב את העיר
אהובתי
אבל אשתה
קודם כל
נס-קפה
אחר כך
נס-קפה
אניח בצד את הקלצ'ניקוב
אעופף כמו פצצה
חשיש חשיש חשיש
וקוקאין וזהו
בכיס הפנימי של המעיל
וואן וויי טיקט
איך שאני מגיע
אני מסדר לך את הקראבין
והדרכון
בית המרקחת
הוא החליט
שבפעם הבאה
שיפנה לבית המרקחת לנשק
ירכוש את רפואת המתכת העדיפה עליו
משקפי השמש
משקפי השמש שלי סוריאליסטיות. מטיילות בין בתי קפה וברים, מזמינות קפה ווודקה. משלמות עלי, בוכות! מציתות סיגריה, מעשנות אותה כמו חזירות, בוחנות את הנשים החולפות ברחוב, לא מוצאות ולו אחת שנראית להן, בוכות. בלילה, הולכות סרט, בוכות. מחפשות את האוטו שלך, לא מוצאות, בוכות, יורות כדורים, בוכות, נפגעות מרסיס, בוכות, נופלות לי מהפנים, בוכות, אני נופל עליהן, הן לא נשברות, אבל בוכות. די לבכות כבר. לא מפסיקות, בוכות.
החייל בועט בי. יתכן והוא מכוון עלי את הנשק. אני גופה, הוא מרגיע, פונה ללכת, עוצר, שב, מרים את משקפי השמש שלי, מנקה אותן בחולצתו, מרכיב אותן, מקלל, הוא לא ימצא מראה בקרוב. משקפי שמש זונות, למה אינכן בוכות עכשיו?
ואאל נוראדין, עיתונאי, משורר וקולנוען לבנוני, יליד 1978, מחלק את זמנו בין פריז וביירות. השירים פורסמו במעין 2, לאחר מכן פרסם שירים גם במעין 3 ו4.
